העובדות הן המלצה בלבד 

8 ינואר 2008
העובדות הן המלצה בלבד
מהי עובדה? זאת אמור כל ילד החופס ספסלי תלמודו לדעת. אנו איננו אמורים לנסות ולהתווכח אודות העובדות הניפרשות לנגד עינינו משום שזו דרכה של עובדה, היא אינה ניתנת לערעור, כמוה כאקסיומה.
פרושה של עובדה הינו מעט מסובך אך אין פשוט להבנתה מתאורה. לדוגמא: במשך היום זורחת השמש (למעט ימי גשם), עובדה. הלילה הוא חשוך (למעט ירי של פצצות תאורה למשל), עובדה. החמאס יורה טילים על שדרות, עובדה. ישראל לא השיבה מלחמת קסאם שערה משך כ-8 שנים, עובדה.

מושגי ה'דעות' וה'מסקנות' קיימים כנידבך הבא על העובדות. העובדות הינן אלו אשר מהוות הנידבך הראשוני עליו ניתן לבסס הבעות דעה ואף להסיק מסקנות. ללא בסיסן המוצק של העובדות, המוכרות ככאלו, לא יכול היה עולמנו התרבותי, הלשוני, הלוגי, המדעי, והאידאולוגי להתקיים. העובדות והכרתנו בהן ככאלו הן השפה הבסיסית ביותר בין בני התרבות אשר למרות חילוקי הדעות הקיימים ואף לעיתים הנחוצים בינהם, הרי ללא הכרה המשותפת בעובדות שלפנינו היינו מתדרדרים למעלת חייתו פרא.

דוגמא לעובדות נוספות? בבקשה (וללא נקיטת עמדה): " ישראל ביצעה טיהור אתני של יהודים ברצועת עזה". אופפסס, הסתבכנו. אנו במשפט אחד מערבים עובדה, דעה ומסקנה. ישראל ביצעה טרנספר כולל של יהודים מגוש קטיף לשיטחה (שימוש בכוח לגרוש אוכלוסיה כנגד רצונה ניקרא טרנספר/ גרוש/ העתקת אוכלוסין), עובדה. ישראל ביצעה פשע כלפי אזרחיה ואכן, עצם המונח "טיהור אתני" מרמז על כך וזוהי אכן דעה, מפאת שביצוע אקט הגרוש נתון היה בידי ממשלה דמוקרטית. רצועת עזה נקיה מיהודים, זוהי המסקנה האפשרית העולה מעובדת הטרנספר וטיהורה האתני של רצועת עזה מיהודים.
מכאן שעלינו להיות זהירים בבואנו לקבוע את הגבולות בין שלשת המרכיבים והם עובדה, דעה ומסקנה. חמור מכך, רבים בינינו, אלו ה"מתוחכמים" (תמיד בעיני עצמם) מנצלים את חוסר תשומת הלב של בני שיחם ונוקטים בדרך זו על מנת להציג מסקנותיהם המופרכות, לבלבל ולמוטט טיעוני בני שיחם. ישנם המכנים דרך זו גם 'פופוליזם' שמקורו בדו-פרצופיות.
ידועים המקרים בהם מחליפים אלו בינינו הרואים את שבעיני רוחם (דהיינו, דעתם) עם העובדות לאשורן ורואים בדעתם שלהם עובדה מוצקה, מפאת שהגבולות הברורים ביניהן לכל בן תרבות, אינם נהירים להם והתערבלו במחשבתם עד לבלי הכר.

יתמה וודאי הקורא על ההקדמה הניראית מוקדשת לכאורה יותר לאינפנטילים בינינו מאשר לאנשים בני תרבות האמונים מקדמת דנא על הנחות מוסכמות אלו. ובכן, יש רגלים לסברה כי ישנם אלו בינינו אשר העובדות הינם אך המלצה עבורם וברגיל נוהגים הם לברשן בבוז משום שרחמנא ליצלן, העובדות סותרות את דעותיהם, הנחותיהם וגישתם ומכאן שלטעמם, אינן עובדות, הינן המלצות בלבד וכך אפשר ואף רצוי להתעלם מהן.

אך בנאמר לעיל אנו אך במחצית הדרך להבנת הנושא . קרוב לודאי כי ההבנה הכוללת תגיע אך בעקבות ניסיון חיים מתאים.
הסיבה לאורך הזמן הנחוץ לבן אנוש לעמוד על ההבדלים בין המונחים לעיל היא משום שהלכה ולמעשה קשורים הינם בטבורם עם הנידבך הבא, עם נושאים עיליים להם כגון 'הלוגיקה', 'האובייקטיביזם' ו'הצדק האבסולוטי' המחייבים יכולת נעלה יותר 'לבור התבן מן הבר' ברמת תיחכום הגבוהה מהממוצע, החסרה אצל 'מכחישי העובדות'. חוסר היכולת להכיר בעובדות לאשורן קשור ישירות לנושא הקיבעון המחשבתי העובר כחוט השני אצל חלקים באוכלוסיתנו המביאם להכיר בעובדות כהמלצה בלבד.

הלוגיקה מעצם טיבעה נישענת על עובדות בסיסיות על מנת להסיק את המסקנות הנידרשות. אין אפשרית מערכת שפיטה לדוגמא אשר אינה נישענת על עובדות, מסלקת רעשי רקע של דעות ומגיעה לתהליך הסקת מסקנות לוגיות, ניתמכות ספר החוקים. כמובן שכלל המערכות המדעיות לא היו מתקיימות ללא בסיס עובדתי-מחקרי. ללא האובייקטיביזם עולמנו היה הופך לעולם הנתון לאנרכיה אזרחית וצבאית.
ניצרכים אנו לאלו שראייתם את שסובבם הינה חסרת פניות וצדיות ומסוגלים הם להתעלם מדעותיהם ורצונותיהם האישיים בבואם לתאר או לשפוט את תמונת העולם עבור ולפני האחר באופן אובייקטיבי גם אם לא תמיד מוסכם על הכל. מכאן ברי הוא כי אותו שאינו מכיר בבסיס העובדתי של ארועים מסויימים אינו כשיר להבחין לאשורו בין טוב לרע, בין צדק לעוולה.

התנהלות כל מערכת הינה תוצאת הסיבה והמסובב והאיזון שבינהן הוא הקובע יחסם. לדוגמא, האמת היא ברגיל בעינו של המתבונן אך הצדק אשר לכאורה הינו אבסולוטי, גם הוא נימצא בנקודת המשיק בין האמיתות השונות וההנחה כי תמיד הינו אוניברסלי ועומד בפני עצמו ובצוקי הארועים אינה לעולם ועד תקפה. כבר היוונים הקדמונים עמדו על האנומליה של הצדק כנקודת משיק שנויה במחלוקת בין עולמות פנימיים שונים וקבעו את "הטרגדיה היוונית" כזו מטיבה לתאר זאת.
לדוגמא ואך כנקודה למחשבה: לאחר שמונה שנות הפגזת טילים ומרגמות על ישובי עוטף עזה בלא שישראל תגיב בנחישות וברצינות ראויה מסיבות שונות אשר חלקן כלל אינן רלוונטיות לענין, תקפה ישראל ומשיבה מלחמה שערה בשם ביטחון אזרחיה ושמירת ריבונותה כמדינה עצמאית. מלחמתה של ישראל בחמאס צודקת, אין צודקת הימנה הלא כן? ובכן כתר נא זעיר. צודקת בעבור מי?
החמאס רואה בישראל שודדי האדמות הפלשתיניות מהנהר ועד הים ולכן לטעמו רשאי וזכאי הוא להפגיז את ישראל בעוד שהיא המהווה לטעמם כובש חסר זכויות, מנועה מלהגיב. ובכן מי צודק? האם היהודים אשר בידם הקושן על ארץ ישראל, הוא התנ"ך המוכיח כי זו ארצם מאז ומעולם ומכאן שהפלסתינים הינם כובשים שיש לסלקם, או הפלסתינים הטוענים כי היהודים הוגלו, נעלמו מעל פני האדמה הזו ומכאן שהם אלו בעלי הקרקע והיהודים הם הכובשים. אנו במאמר זה לא נכריע בסוגיה, לכל כיוון, דעתנו ידועה.
דוגמא נוספת: החוק הבינלאומי מתיר לירות לעבר חמושים פעילים המסתתרים בתוך אוכלוסיה אזרחית המייצרים אש כנגד כוחותינו וגם לפגוע, באקראי, בחפים מפשע עקב כך. כן, ישראל רשאית לירות ולהרוג זקנים, נשים וילדים המסוככים על ירי של פעילי החמאס מתוכם. האם אנו צודקים בפוגעינו בלא לוחמים או שמא ומידת הצדק צריכה להנחותנו להימנע מכך מפאת ואפשר ואלו הוכרחו לשמש כמגן אנושי נגד רצונם. מי צודק כאן ובעיני מי? שוב, לא נכריע בסוגיה זו כאן אך הדילמה ברורה.

עדים אנו לפרטים בינינו המשנים דעתם ומחליפים צדדים ומתרסים פוליטיים ואידאולוגים ימינה, שמאלה ומרכז. זהו תהליך טיבעי אשר תמוה באם לא היה מתקיים. יותר מוזר הוא לצפות בפרטים המתקבעים ומתגדרים עם התבגרם וזיקנתם באורחות אידאולוגיות שהחזיקו בהן בצעירותם ללא יכולת להתקדם עם גילם הכרונולוגי ולהתאים עצמם למציאות משתנה.
אנשים אלו, עולמם צר כעולם הנמלה. כה צר הוא עולמם עד כי אינם אף מודעים לעובדה (אשר אף היא נידחית בבוז), כי כזו היא. הללו הם אשר העובדות האובייקטיביות לאשורן מהוות אך המלצה עבורם ולא דרך חיים אינטלקטואלית לגבש דעתם ללא מורא ומשוא פנים ולהסיק עקב כך את המסקנות המתבקשות.
איננו פסיכולוגים או חוקרי ביולוגיה גנטית ובכך נימנע מצלילה בניבכי נפשם של 'מכחישי העובדות'. מאידך, יש מקום לעריכת ניתוח מיקצועי בנושא, התוצאות תהינה מאלפות.

קבוצות מסויימות בינינו העונות להגדרות לעיל, מאששות בהתנהלותן את הנאמר. ניתן לאתרן בין המוני ערב בארצות המקיפות את מדינת ישראל (וללא כוונות עליונות אלא בראיה מפוכחת בלבד), כמו גם בחלקם של ערביי ישראל החיים בינינו.
באם כך הווה אזי דיינו, אך להוותנו עדים אנו לקבוצות יהודים-ישראלים מסויימות במדינתנו, זו הנימצאת תחת איום קיומי מצד אותם ערביי המזרח התיכון, המשתפות פעולה עם אויבי היהודים כאן בשם ערכים אוניברסלים יצירי הבל פיהם בלבד המנותקים כליל מעובדות כהוויתן. לכאורה אמורים הם להכיר במציאות המזרח תיכונית ובמלחמת הקיום הנמשכת של מדינת ישראל, היא מדינתם, אך מתעלמים הם ממנה כעובדה שאינה רלוונטית למאוויהם האוניברסלים ותומכים, הלכה ולמעשה ובמבחן התוצאה, בשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית וריבונית.

אלו אותם "משנאי החינם בינינו" המעדיפים את "אחיהם" הערבים ורווחתם על פני אחיהם היהודים וקיומם בעוד יהודים, בשר מבשרם, חיילינו-חייליהם, מחרפים נפשם על הגנתנו-הגנתם ב"מלחמת החמאס הראשונה". הרי הסכנה הקיומית המרחפת עדיין על ראשינו לאחר 61 שנות קיום לא חלפה, בעוד שכל שעל הערבים סביבנו לעשות על מנת לחיות, להתקיים בשלום וברווחה בינות לאחיהם הם היא לחדול מכוונותיהם להשמד ישראל.

הדברים מסתבכים אף יותר כאשר יהודים, אוטו-אנטישמים וסרבני מצפון בשם עצמם ומצפונם הקלוקל, אינם מסתפקים במחאה לגיטימית כנגד 'מלחמת החמאס הראשונ'ה אלא טורחים, בעודם נהנים (תרתי משמע) מגשם נדבות מוניטרי המומטר עליהם בידי אירגונים אנטישמים אמריקאים ואירופים, לצאת לארצות הים, להוציא דיבת ישראל רעה ולגייס תמיכה שוטמת ישראל שם (ראה קישורים). כמובן כי הטפתם הינה כולה חד צדדית, מעלימת ומכחישת עובדות נוטות-ישראל. פעולות אלו אינן יכולות להחשב מחאה לגיטימית אלא בגידה 'בעת מלחמה' במדינתם הנלחמת בו בזמן מלחמת חרמה ראויה בחמאס.

קו ישר נימתח בין כותרת עיתון ה"ניו יורק טיימס" מלפני מספר ימים, זהו הגורו של רבים מ'משנאי החינם בינינו', אלו הם הנושאים עיניהם אל "הנאורים" מעבר לים, כדלקמן:
"התנגדות יהודית (ישראלית) לירי רקטות וטרוריזם מעזה מרסקת תקוות לפתרון בדרכי שלום". צריך לקרוא כותרת זו מספר פעמים על מנת להפנים את הפירכה (ראה קישור). "הגורו" האנטישמי הניו יורקי טוען למעשה כי על היהודים להשחט ובלבד שיהיה שקט במזרח התיכון (ואזי הנפט הזול יזרום ללא הפרעה לאמריקה). התנגדותם של היהודים לטרור ולפצצות על ראשם היא אם כל חטאת לטעמם. הקורבן (ישראל) ברוב חוצפתו וגבהות ליבו אינו מוכן להתקרבן. רבים, רדיקלים, אנרכיסטים ופשיסטים, כאן ועכשיו בישראל חושבים ופועלים בהתאם לאותו קו מחשבה. הניו יורק האנטישמי מסמן את הקן לאוטו-אנטישמים בינינו.
גם קריאות גלויות לסרבנות מצד "אינטלקטואלים" ישראלים כתגובה על גיוס המילואים זה לא מכבר, קריאות המהוות לכאורה עברה פלילית חמורה, מקומן אינו ניפקד מהשיח הציבורי (ראה קישור).
כל שעל המחפש עדויות נוספות לנאמר, לעיין במסרוני האוטו-אנטישמים בינינו בעיתון הארץ מהיום (בקישור), המריעים לניתוק היחסים הדיפלומטים בין ונצואלה ונשיאה צ'אווז לישראל עקב "מלחמת החמאס הראשונה". קיראו והתחלחלו.

הבעת דעה, הן כפרטים והן כציבור, כנגד הלחימה בעזה (כמו גם בעדה) הינה לגיטימית ועולה בקנה אחד עם השיח הדמוקטי הנאות. הנפת דיגלי הפת"ח והחמאס בהפגנות משותפות יהודיות-ערביות, לעיתים אלימות, לעיתים נושאות סיסמאות המקדמות כוונות לרצח יהודים וזאת בעת מלחמת חורמה כנגד מרצחי החמאס (כמו גם בזמני רגיעה) הינה עוברת את הקו האדום הדק שבין לגיטימיות לשאינה כזו. האישור שנתן הבג"ץ לפעילות זו על כלל סממניה מעידה יותר מכל על אופיו וכוונו של מוסד מתדרדר ושוקע זה ויש לתת על כך את הדעת ולחוסמו במסגרת בית המחוקקים הישראלי. בית משפט זה טועה ומסלף תדיר, ולא זו הפעם הראשונה, בפירוש מושגי המידתיות, אוביקטיביות, הדמוקרטיה והצדק.
נהייתם של ישראלים מסויימים כמו גם יהודים בתפוצות להבאיש את ריחה של ישראל ברבים בלא שינקטו בגישה המינימליסטית ההכרחית של איזון, בהתעלמם כליל משמונה שנות ריקוט והפגזת ישובי עוטף עזה והבלגת ישראל, היא מסממני הבעיה. בכך מצטרפים ישראלים ויהודים לשוטמי ישראל בכל העולם הנוקטים בגישה זו בדיוק. בכך חוברים יהודים אוטו-אנטישמים בינינו לאנטישמים מובהקים ברחבי העולם במחולותיהם ודיצתם לגינוי ישראל.

ניראה כי קבוצות יהודים וישראלים אלו ניתקעו בחרגון מחשבתי המקבע דעתם ומחשבתם. אנשים אלו אינם מסוגלים נפשית ואינטלקטואלית לשנות דעתם לנוכח תמונת העולם המשתנה תדיר לנגד עיניהם. מבכרים הם להתקבע באינפנטיליותם בעודם נאחזים בשיניהם וציפורניהם ב"גיזת הזהב" שברקה הועם והאפיר זה מכבר, אך עדיין מעוורת עיניהם ומסלפת דעתם.
במשטרנו הדמוקרטי זכותם ואף חובתם של "משנאי החינם בינינו" להשמיע דעותיהם אך באותו המשטר ותחת אותם חוקים זכותנו ויותר מכל חובתנו, להתעלם כליל מדבריהם ולהחרימם, להרחיקם מעבר לגדרותינו הציבוריות, ככל שספר החוקים הדמוקרטי מתיר לנו.


קישורים (כי בעובדות עסקינן):
אישוש עובדתי לנאמר לעיל ימצא הקורא במאמרי-מחקרי המצורף:
http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing.pdf
קריאה לסרבנות בעת המלחמה:
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-186167-00.html?tag=12-42-58
אנטישמיות בוטה של הניו יורק טיימס
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-186172-00.html?tag=12-50-57
ראה תגובוני המשנאים בינינו:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1053503.html
הכרזת תנועת "גוש שלום" נגד ישראל
http://www.news1.co.il/Archive/001-D-186300-00.html?tag=21-05-59
נשים יהודיות נגד ישראל
http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/837/084.html?hp=0&loc=101&tmp=7566
טייס סרבן מסית כנגד ישראל
http://www.news1.co.il/Archive/003-D-34569-00.html?tag=04-15-23



אהרון רול
amroll@rogers.com
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/